כוסמת

שייכת למשפחת הארכוביתיים למרות שנוהגים לשייכה למשפחת הדגנים בשל ערכי הפחמימה.

מוצאה כעשב בערבות מרכז אסיה ובהיסטוריה מדובר על שימושה במסחר כשהתיעוד הראשוני הוא בהולנד ובלגיה משנת 1389. ישנה סברה כי הכוסמת גודלה באוקראינה ובביילורוסיה ומשם נדדה בדרכי מסחר ימיים עד ארצות השפלה. מהולנד היא התפשטה לרחבי אירופה ואל שאר מדינות העולם.

בתחילה שימשה כמזון עניים ולאחר שהגיע ליפן, הגיעה אלינו ביחד עם מאכל הקודזו היפני.

צורתה גרגרים הדומים בצורתם וצבעם לאגוזי עץ האשור רק קטנטנים הרבה יותר. מאז הכירו ערכיהם הגדולים הטמונים בגרגרי הכוסמת החלו גם בטחינתם לקמח. יש להבדיל בין קמח מחיטת כוסמין לבין זה מהכוסמת.

מה יש בה ?

V ערכיה התזונתיים גבוהים מכל שאר הדגנים.
V עשירה ב-ביופלבונואידים ציטרין ורוטין, חומרים מחזקי נימי הדם הקפילאריים (הקטנים) ומונעים שבירתם.
V בעלת פעילות אנטי-דלקתית חזקה מאוד.
V מכילה חלבון בריכוז גבוה יותר מאשר חלבונים מן החי (בין 35%-44%).
V כמויות גבוהות של חומצות אמינו ליזין וטריפטופן שממנו המוח מייצר סרטונין (הורמון מצב הרוח הטוב).
V כמות גדולה של ויטמינים מקבוצת B ו-E.
V שפע ברזל ומינרלים מגנזיום ומנגן.
V מלאה בסיבים תזונתיים.
V מכילה גלוטן בכמות נמוכה.

למי מתאימה ?

> אסורה על חולי צליאק.
> מהווה תחליף טוב לרגישים ואלרגנים לגלוטן מדגנים אחרים.
> תורמת לשינה רגועה ושלווה ולכך מומלץ לאכלה כ-3 שעות לפני השינה.
> מסייעת בהגנה על כלי דם ולב.
> מאזנת כולסטרול ולחץ דם.
> מסייעת בהורדת מדד גליקמי כתגובה לאינסולין.
> מתאימה לאנשים הנמצאים בהרזיה ובשמירת משקל מהיותה מסייעת לאיזון בקרת השובע במוח.
> במקרים בהם ישנם שטפי דם מומלץ לאכול שתי מנות ממנה ביום.
> לחולים במחלת הנפילה.
> הליזין בכוסמת פוגע במנגנון השכפול של וירוס המחולל את מחלת שושנה שוטה (אריסיפלה) ומקרי הרפס 
   הסימפלקס זוסטר, מומלץ לטחון כוסמת מלאה טרייה, למרוח על הנגע בתוספת אכילת שלוש מנות ביום.
> מעולה במקרי שפעות ויראליות.
> מסייעת בדלקת כליה, הביופלבונואידים שבה מסייעים בשיקום הנפרונים בכליה.
> את הכוסמת מומלץ לשלב עם דגנים וקטניות בכדי להפיק ממנה את החלבון המלא.